מדינות צפון אירופה פועלות לגיבוש הסכם הגנה משותף, במטרה לחזק את יכולתן להתמודד עם איומים ביטחוניים באזור, כך הודיע היום (חמישי) שר ההגנה של נורבגיה. המהלך, שבו צפויות להשתתף נורבגיה, שוודיה, פינלנד, דנמרק ואיסלנד, מגיע על רקע החשש הגובר מפני רוסיה והמאמצים של מדינות אירופה לחזק את יכולותיהן הצבאיות בעקבות המלחמה באוקראינה.
ההכרזה מגיעה במסגרת מפגש שרי ההגנה של המדינות הנורדיות באוסלו, שבו נדונים בין היתר חיזוק שיתוף הפעולה הצבאי, ההיערכות למצבי חירום, המשך הסיוע לאוקראינה והעמקת התיאום עם נאט"ו. בשלב זה טרם פורסמו מלוא פרטי ההסכם המתגבש, ולא ברור מתי הוא צפוי להיחתם.
יוזמת ההגנה המשותפת משקפת שינוי משמעותי במפת הביטחון של צפון אירופה. במשך עשרות שנים נקטו שוודיה ופינלנד מדיניות של אי-הצטרפות לבריתות צבאיות, אך הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022 הביאה לשינוי היסטורי. פינלנד הצטרפה לנאט"ו באפריל 2023, ושוודיה הצטרפה במרץ 2024. בכך הפכו כל חמש המדינות הנורדיות לחברות בברית הצפון-אטלנטית.
הצטרפותן מאפשרת לראשונה תכנון צבאי משותף בין המדינות במסגרת נאט"ו, החל מהגנה על המרחב האווירי ועד לפעילות ימית ותיאום כוחות יבשה. חשיבותו של שיתוף הפעולה בולטת במיוחד לנוכח הגבול הארוך של פינלנד עם רוסיה, המשתרע על פני כ-1,340 ק"מ, וכן בשל מיקומן האסטרטגי של המדינות באזור הים הבלטי ובצפון האוקיינוס האטלנטי.
המדינות כבר מקיימות שיתוף פעולה ביטחוני במסגרת ארגון NORDEFCO, אך כעת הן מבקשות להעמיק אותו ולהפוך את התיאום הצבאי להדוק יותר. אחד התחומים המרכזיים הוא היכולת לפעול יחד במקרה של משבר ביטחוני, לצד שיפור התיאום הלוגיסטי, קיום תרגילים משותפים והבטחת אספקה של ציוד צבאי בשעת חירום.
במקביל, מדינות צפון אירופה מגבירות את שיתוף הפעולה הימי שלהן. אתמול נחתם באוסלו הסכם בין עשר המדינות החברות בכוח המשימה המשותף JEF, בהובלת בריטניה, שנועד לחזק את יכולתן לבצע פעולות ימיות משותפות בים הבלטי, בצפון האוקיינוס האטלנטי ובאזורים הצפוניים. ההסכם כולל גם הגנה על תשתיות תת-ימיות חיוניות והתמודדות עם איומים היברידיים, ובהם פעולות חבלה ושיבושים מכוונים.
המהלכים הללו משקפים את השינוי בתפיסת הביטחון האירופית מאז פרוץ המלחמה באוקראינה. מדינות צפון אירופה, שבעבר הסתמכו במידה רבה על מערכי הגנה לאומיים נפרדים, פועלות כיום ליצירת מרחב ביטחוני מתואם יותר, שיאפשר להן להגיב במהירות לאיומים ולהרתיע את רוסיה מפני הסלמה נוספת באזור.