מפלגת השמאל די לינקה ניצחה בבחירות לפרלמנט של בירת גרמניה, שהיא גם מדינה פדרלית וחוללה מהפך בברלין.
המפלגה, שהגיעה למקום הראשון בבחירות ב-20 בספטמבר עם 25.7% מהקולות ו-45 מושבים מתוך 153, מנסה להקים קואליציה עם הסוציאל-דמוקרטים והירוקים. אלא ששורת התבטאויות קיצוניות של פעילים ונבחרים נגד ישראל, קשרים של פעילים לתומכי חמאס ולחמולות פשע, וחברת פרלמנט המסרבת לחזור בה מערעור על זכות קיומה של ישראל מסבכים את הקמת הממשלה.
המהפך בולט במיוחד לנוכח עמדתה של הממשלה היוצאת. ראש ממשלת ברלין וראש העיר המושל שלה, קאי וגנר, מהמפלגה הנוצרית-דמוקרטית, התייצב לצד ישראל לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023. בפברואר 2024 ביקר בישראל, נפגש עם משפחות חטופים והצהיר: ״ברלין עומדת איתן לצדה של ישראל – היום ובכל יום״.
במאי 2025 אף חתם וגנר עם ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, על הסכם ערים תאומות. וגנר הזכיר אז כי ברלין היא העיר שבה תוכננה השואה, והדגיש את אחריותה ההיסטורית להגנה על יהודים ולמאבק באנטישמיות.
"שחרור פלסטין יסתיים כשתל אביב תחזור לידי פלסטין״"
המהפך מתרחש על רקע מחויבותה המוצהרת של גרמניה לביטחון ישראל. גם הקנצלר פרידריך מרץ הבהיר ביום השנה השלישי למתקפת חמאס, בחודש שעבר: ״גרמניה עומדת איתן לצד ישראל״, והגדיר את ההגנה על קיומה כלקח מהשואה וכחלק מהזהות הגרמנית. עם זאת, התמיכה הממסדית בישראל אינה משקפת בהכרח את עמדות כלל הציבור הגרמני, שחלקים ממנו מותחים ביקורת חריפה על מדיניות ישראל בעזה.
אחת הפרשות הבולטות התרחשה באוגוסט, באירוע בחירות רשמי של די לינקה ברובע נויקלן. הראפר דהאבפלקס הופיע בפני תומכי המפלגה וביצע שיר שכלל את הקריאות ״מוות לצה״ל״ ו״יאללה, יאללה, אינתיפאדה״. בקהל רקדו ונופפו בדגלי פלסטין. הנהגת המפלגה הסתייגה מההתבטאויות, אך האירוע עורר סערה ציבורית.
חמורה לא פחות התבטאותה של האנה ברונס, פעילה בקבוצת הסולידריות עם פלסטין בתוך המפלגה. ״שחרור פלסטין לא יסתיים כשהגדה המערבית תשוחרר. שחרור פלסטין יסתיים כשתל אביב תחזור לידי פלסטין״, הצהירה בהפגנה. כשנשאלה בראיון לרשת ARD אם היא מסתייגת מטבח 7 באוקטובר, השיבה: ״אני לא אסתייג משום דבר״. נגד ברונס הוגשה בקשה להרחקתה מהמפלגה. היא דוחה את הטענות נגדה ומציגה את עמדתה כתמיכה במדינה אחת שבה יחיו ישראלים ופלסטינים.
ביוני חשפה רשת השידור הציבורית הבווארית BR התכתבויות פנימיות בתנועת הנוער של די לינקה. באחת מהן הופיעה הסיסמה ״שישראל תמות!״, לצד תמונת דגל ישראל בוער. פעילים אחרים ערערו על הגדרת חמאס כארגון איסלאמיסטי והשוו את ישראל לגרמניה הנאצית. הנהגת המפלגה גינתה את הדברים.
לסערה נוספה גם פרשת ונסה אמדה, חברת פרלמנט חדשה מטעם די לינקה, שנבחרה בנויקלן. אמדה ערערה על הדרישה להכיר בזכות הקיום של ישראל והצהירה: ״למדינות אין זכות קיום. לבני אדם יש זכות להתקיים״. אף שחתמה בהמשך על הצהרה מפלגתית המכירה בזכות קיומה של ישראל, פרסמה סרטון שבו הבהירה: ״אני עומדת מאחורי הדברים שאמרתי ואיני חוזרת בי אפילו מאמירה אחת״.
הנהגת המפלגה דרשה ממנה לוותר על מושבה בפרלמנט, אך היא סירבה. כעת נבחנת הדחתה מהסיעה, במהלך המחייב רוב של שני שלישים. לפי דיווחים בגרמניה, הסוציאל-דמוקרטים והירוקים הציבו את הוצאתה מהסיעה כתנאי להקמת הקואליציה.
פרשה נוספת נוגעת למועמדת די לינקה לראשות ממשלת ברלין, אליף ארלפ. בהערות פנימיות שנחשפו בעקבות ריאיון ל״דר שפיגל״, התברר כי היא חוששת מפעילים בסביבתו של איברהים איברהים, המזוהה עם מחאה אנטי-ישראלית ועם תומכי החזית העממית. ״אני לא יכולה להעמיד את עצמי ואת משפחתי בסכנה״, כתבה. איברהים, שפורסמו בעבר דברי שבח שלו למנהיג חמאס יחיא סינוואר, הופיע במסיבת הניצחון של המפלגה. ארלפ הבהירה בהמשך כי לא תיכנע לאיומים וכי תיאבק בטרור.
באותה מסיבת ניצחון הופיע גם עיסא רמו, הנחשב לראש חמולה שבניה הורשעו במעשי שוד חמורים, ובהם גניבת מטבע זהב ענקי ממוזיאון בברלין. חבר הבונדסטאג מטעם המפלגה, פראט קוצ’אק, הסתבך לאחר שנחשפו התכתבויות ידידותיות עם בנו של רמו. קוצ’אק התנצל על התנהלותו ופרש מתפקידו בוועדת הפנים. המפלגה מכחישה קשרים ארגוניים לפשיעה המאורגנת.
המחלוקות כבר השפיעו ישירות על הקמת הממשלה. באוקטובר הושעו שיחות הגישוש בין די לינקה, הירוקים והסוציאל-דמוקרטים, וחודשו רק לאחר הסכמה על מסמך המחייב מאבק באנטישמיות והכרה בזכות קיומה של ישראל. בספטמבר אף חתמו 44 בכירים סוציאל-דמוקרטים בעבר על הצהרה נגד שיתוף פעולה עם די לינקה, והזהירו מפני חציית קווים אדומים ביחס לאנטישמיות ולטרור.
על אף המשבר, המשא ומתן הקואליציוני נפתח רשמית ב-2 בנובמבר. שלוש המפלגות מחזיקות יחד ב-91 מושבים ומתכוונות להשלים את ההסכם בתחילת ינואר. לצדן של המחלוקות על ישראל עומדות גם סוגיות דיור, תקציב וביטחון פנים.
״הסכסוך במזרח התיכון כבר מזמן הגיע ללב ברלין״, אמר לוואלה בשיחה מברלין אלון דוד, עיתונאי החי על הקו ישראל-גרמניה, ״בנוייקלן ניתן לראות עד כמה שנאת ישראל ואנטישמיות השתרשו בחלקים מהחברה. מדאיג במיוחד שחלקים מהשמאל הפוליטי לא רק מאפשרים את התופעה הזאת, אלא אף מעניקים לה לגיטימציה באמצעות הזדהות חד־צדדית עם הפלסטינים. מי שמסווה שנאת ישראל כאנטי־קולוניאליזם ומתעלם מהפחדים של יהודים, למעשה ויתר מזמן על המאבק באנטישמיות.“
די לינקה עצמה מדגישה כי היא מגנה אנטישמיות ואת חמאס ומכירה בזכות קיומה של ישראל, אף שהיא מאשימה את ישראל ברצח עם בעזה. עיקר הצלחתה בבחירות מיוחס למשבר הדיור וליוקר השכירות בברלין, ולא בהכרח לעמדותיה ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני.
כעת ניצבת המפלגה בפני מבחן: האם תצליח לרסן את הגורמים הרדיקליים בשורותיה ולזכות באמון שותפותיה, או שהמחלוקת סביב ישראל תהיה המכשול שימנע ממנה לתפוס את השלטון בבירת גרמניה.