ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס להכרזתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על הפסקת הסיוע הצבאי האמריקני לישראל, והבהיר כי בכוונתו לפעול להפסקה הדרגתית של הסיוע. בהודעה מטעם ראש הממשלה הודגש כי כלכלת ישראל חזקה ויציבה מספיק כדי לאפשר את המהלך, וכי שתי המדינות פועלות למעבר ממערכת יחסים המבוססת על סיוע לשותפות.
הדברים באים בעקבות הכרזת טראמפ כי ארצות הברית תפסיק את הסיוע הצבאי לישראל כבר בסוף שנת 2026. מדובר בסיוע שנתי בהיקף של כ-3.8 מיליארד דולר, הניתן במסגרת הסכם בין המדינות שתוקפו עד שנת 2028. עם זאת, נתניהו הציג עד כה תוכנית להפסקה הדרגתית של הסיוע לאורך עשור, ולא להפסקתו המיידית.
בהודעת ראש הממשלה הוזכר כי כבר בשנת 1996 הכריז נתניהו שישראל תפעל להפסקה הדרגתית של הסיוע הכלכלי האמריקני, שעמד אז על 1.2 מיליארד דולר בשנה. בלשכתו הדגישו כי ישראל עמדה ביעד הזה, וכי כעת, שלושים שנה לאחר מכן, התנאים הכלכליים מאפשרים לה לפעול באופן דומה גם בנוגע לסיוע הצבאי.
נתניהו הציג את כוונתו לצמצם את הסיוע האמריקני כבר בחודש מאי האחרון, בריאיון לתוכנית "60 דקות" ברשת CBS. "אני רוצה לצמצם בהדרגה את הסיוע הכספי האמריקני לאפס", אמר אז. באותו ריאיון הסביר כי הוא מעוניין להתחיל בתהליך באופן מיידי ולהשלים אותו בתוך עשר שנים.
גם מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו התייחס השבוע לנושא במהלך ביקורו בפריז. רוביו אישר כי היוזמה להפסקת הסיוע הגיעה מישראל, ואמר כי מדובר ב"צעד שהישראלים עצמם הציעו לנו". לדבריו, ישראל הגיעה לרמת שגשוג כלכלי המאפשרת לה לרכוש נשק אמריקני ללא מימון מצד ממשלת ארצות הברית.
רוביו הבהיר כי ממשל טראמפ מעוניין לסיים את המימון בהקדם האפשרי, אך הוסיף כי לוח הזמנים עדיין נתון למשא ומתן בין המדינות. בכך נותר פער בין רצונו של הנשיא להפסיק את הסיוע כבר בסוף השנה לבין התוכנית ההדרגתית שהציג נתניהו.
בלשכת ראש הממשלה מציגים את המהלך המשותף של נתניהו וטראמפ כביטוי לעוצמת הברית בין ישראל לארצות הברית וליכולתה להתאים את עצמה לנסיבות המשתנות. לפי עמדה זו, הפסקת הסיוע הכספי אינה נועדה לסיים את שיתוף הפעולה הביטחוני, אלא לשנות את מתכונתו ולעבור ממימון אמריקני ישיר לשותפות בין המדינות.
במקביל: 12 סנאטורים מתנגדים להרחבת השותפות הביטחונית
על רקע המהלך לשינוי אופי היחסים בין המדינות, 12 סנאטורים אמריקנים פנו להנהגת הקונגרס בדרישה לבלום את הרחבת שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל. במכתב ששלחו ביקשו הסנאטורים, בהם ברני סנדרס, להסיר שלושה סעיפים מחוק תקציב הביטחון לשנת 2027, שנועדו להרחיב את שיתוף הפעולה הביטחוני, הטכנולוגי והמודיעיני בין המדינות.
לטענת הסנאטורים, הרחבת שיתוף הפעולה עלולה ליצור תלות אמריקנית בטכנולוגיות ישראליות, להעניק לישראל השפעה על מערכות נשק רגישות ולהגביל את חופש הפעולה של הממשל בוושינגטון. במכתב התייחסו גם לתוכניתו של נתניהו להעביר את היחסים הביטחוניים ממודל של סיוע למודל של שותפות, והביעו חשש כי המנגנונים החדשים יהיו שקופים פחות ויקשו על שינוי המדיניות האמריקנית בעתיד.