בית משפט השלום בחדרה גזר 21 חודשי מאסר בפועל על בהא גאבר, שהורשע בשלוש עבירות של הפרת צו הגבלה שיפוטי שהוצא נגדו במסגרת החוק להגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה. בגזר הדין, שניתן ב-5 בנובמבר, קיבלה השופטת ליזי פרוינד את עמדת הפרקליטות שלפיה יש לקבוע מתחם ענישה נפרד לכל אחת מההפרות. לצד המאסר נגזרו על גאבר שבעה חודשי מאסר על תנאי וקנס של 9,000 שקלים.
צו ההגבלה שהוציא בית המשפט המחוזי בחיפה אסר על גאבר, בין היתר, להשתמש בכלי רכב וברשתות תקשורת וליצור קשר עם אנשים מסוימים. גאבר הורשע על פי הודאתו בכך שהפר את הצו בשלוש הזדמנויות: כאשר נסע ברכב פרטי בניגוד לאיסור שהוטל עליו, שוחח בטלפון עם אדם שנאסר עליו ליצור עמו קשר וקיים שיחת וידאו באמצעות וואטסאפ בניגוד למגבלות השימוש ברשתות תקשורת.

השופטת פרוינד הדגישה בגזר הדין את חשיבותם של צווי ההגבלה במניעת פשיעה חמורה, ותיארה את הצו כ"קו ההגנה האחרון" של החברה. לדבריה, "הפרתו, ואף הפרה קלה עלולה לעלות בחיי אדם". השופטת קבעה כי אין להקל ראש במגבלות המוטלות במסגרת צווים אלה, וכי הפרתן מחייבת ענישה ממשית ומרתיעה.
פרקליטות מחוז חיפה, שטיפלה בתיק באמצעות עו"ד מיכל אפלבוים, טענה כי הפרת צווי הגבלה פוגעת ביכולתה של המדינה למנוע עבירות חמורות עוד לפני ביצוען. לטענת הפרקליטות, יעילותם של הצווים ככלי למאבק בפשיעה המאורגנת תלויה בקיומה של ענישה מרתיעה על הפרתם.
הפרקליטות הצביעה על עברו הפלילי של גאבר, הכולל שש הרשעות קודמות ועל כך שריצה תקופות מאסר ממושכות. היא ביקשה להטיל עליו עונש כולל של שנתיים וחצי עד חמש שנות מאסר בפועל, לצד מאסר על תנאי וקנס משמעותי.

בגזר הדין הבחינה השופטת בין חומרתן של שלוש ההפרות וקבעה לכל אחת מהן מתחם ענישה נפרד. בקביעת העונש הביאה בחשבון את עברו הפלילי של גאבר ואת הצורך בהרתעה, אך גם את הודאתו, נטילת האחריות ונסיבותיו המשפחתיות. לנוכח ראשוניות הפסיקה בתחום, החליטה להטיל עונשים בתחתית מתחמי הענישה שקבעה ולחפוף ביניהם באופן חלקי, כך שעונש המאסר הכולל יעמוד על 21 חודשים.
החוק שמאפשר להגביל פעילות עוד לפני ביצוע עבירה
החוק להגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה, שנחקק בדצמבר 2024, נועד למנוע עבירות פשע חמורות שעלולות לסכן חיי אדם. החוק מאפשר לבית המשפט להוציא צווי הגבלה נגד אדם הפועל במסגרת ארגון פשיעה, אם קיים יסוד סביר להניח שהמגבלות חיוניות למניעת פגיעה חמורה בביטחונו של אדם, וכי לא ניתן להשיג את מטרת הצו באמצעות הדין הפלילי ובדרך שפגיעתה פחותה.
במסגרת החוק ניתן להטיל מגבלות שונות, ובהן מעצר בית, איסור יצירת קשר עם אנשים מסוימים והגבלות על שימוש בכלי רכב ובאינטרנט. העונש המרבי על הפרת צו הגבלה שיפוטי הוא ארבע שנות מאסר, והחוק קובע עונש מזערי של שנת מאסר, למעט במקרים שבהם מצא בית המשפט טעמים מיוחדים להקלה.