מורה אחד, חמישה סוכני בינה מלאכותית ו-40 תלמידים - כך תיאר אתמול (שלישי) יוצר התוכן הפופולרי נאס דיילי את הכיתה כפי שהוא מדמיין אותה בעוד חמש שנים, בכנס החינוך הבינלאומי בירושלים. לפי המודל שהציע, סוכני ה-AI יתאימו את הלמידה לכל תלמיד, והמורה יהיה אחראי לוודא שהם מלמדים כמו שצריך. זה הפתרון לרוב הבעיות במערכת החינוך", אמר דיילי בכנס החינוך הבינלאומי הראשון שנערך ביוזמת עיריית ירושלים.
לפי החזון שהציג דיילי, המורים כבר מתחרים על תשומת הלב של התלמידים מול טיקטוק, והציע לשנות את תפקידם: סוכני בינה מלאכותית ילמדו כל תלמיד בקצב שלו, והמורה יפקח עליהם.
לדבריו, הבעיה מתחילה כשמורה אחד צריך ללמד כיתה שלמה באותה דרך ובאותו קצב. "אבל 40 תלמידים לא לומדים באותו אופן, אלא כל אחד בצורה שונה ובקצב שונה". לטענתו, הבינה המלאכותית היא הכלי היחיד שיכול לתת לכל אחד מהם מענה מותאם.
"המורים הם סופרוויזורים- מפקחים", אמר דיילי. "היום יגידו שאני משוגע. מה זה הרעיון הטיפשי הזה? אבל כך אני רואה את הדברים בעוד חמש שנים".
המורה מול טיקטוק
דיילי קשר את השינוי שהוא מציע גם לתחרות על הקשב של התלמידים. מבחינתו, טיקטוק נמצא במרחק לחיצה אחת, והוא רואה בפער בין מה שהתלמידים מוצאים שם לבין מה שקורה בכיתה אתגר למורים. "הטיקטוק כל כך מעניין ומדהים, אז אני מסתכל על המורה שלי והיא לא מנסה מספיק. אז כמובן שארצה ללכת לטיקטוק", אמר.
דיילי הציג את הסרטונים הקצרים שלו כדוגמה לדרך אחרת ללמד. "האמת היא שאני מלמד, אבל זה לא לימוד בכיתה עם 40 ילדים. אני מלמד אונליין 40 מיליון איש ובמקום ללמד עשר שעות אני מלמד דקה אחת כל פעם", אמר.
לצד ההצעה לשנות את תפקיד המורה, דיילי מתח ביקורת גם על הוראת השפות. הוא סיפר שבילדותו למד בכיתה שכל תלמידיה היו ערבים, בעוד שחמישה קילומטרים משם למדו בכיתה שכל תלמידיה היו יהודים. לדבריו, ההפרדה צמצמה את ההזדמנויות שלו להשתמש בעברית מחוץ לשיעור.
"אחרי 12 שנים בבית הספר אני לא מדבר עברית מספיק. וכל חבריי לכיתה גם לא מדברים עברית מספיק", אמר. "שלוש שעות שבועיות ללמוד עברית? זה לא מספיק ואותו הדבר לגבי אנגלית". הוא הציע לשלב תלמידים יהודים בכיתות שבהן לומדים תלמידים ערבים, כדי שהעברית תשמש אותם גם בשיחות עם חברים לכיתה ובתקשורת עם המורה.
את האנגלית, שאותה הגדיר כמפתח להצלחה, הוא הציע להציב בראש סדר העדיפויות. "אם הייתי משרד החינוך היום הייתי מלמד רק אנגלית בשנתיים הראשונות, לא מתמטיקה ולא שום דבר", אמר.
על הלקחים מאז ה-7 באוקטובר, אמר כי "אני חושב שעבור הרבה ערבים ישראלים יש תכנית מגירה, לעבור אולי לפלסטין או לירדן. אבל בעצם, אני חושב שהמסר הוא שאין תכנית מגירה. אנחנו בזה ביחד. כשלישראלים היהודים קשה, אנחנו איתם. ואם קורה משהו לישראלים יהודים או לישראל כמדינה זה ככל הנראה יקרה גם למשפחתי. אז אנחנו יחד. אנחנו חולקים את הסכנה. אני רוצה שנחלוק את הסיכון, ובעשור הקרוב אני מקווה שנחלוק את גם את הרווחים
"אני חושב שיש שתי בעיות. הראשונה במדינה והשניה בנו כאנשים (ערביי ישראל). אנחנו צריכים להסתכל על עצמנו קודם. ועלינו ללמד את עצמנו קודם איך להיות טובים יותר. איך אנחנו הופכים להיות יותר סובלניים, יותר סקרנים או לדבר טוב יותר אנגלית. להיטמע יותר במדינה, אנחנו צריכים לעשות את העבודה בעצמנו ולאחר מכן למדינה יש עוד עבודה לעשות. אני חושב שמשרד החינוך עושה הרבה עבודה טובה בשילוב ערביי ישראל. משרד החינוך ומשרד הבריאות כי הרבה ערבים הם מורים והרבה ערבים הם רופאים".