אחד הפחדים הנפוצים והמוצדקים ביותר בתחום כירורגיית הפה והלסת קשור לעקירת שיני בינה תחתונות. שיניים אלה ממוקמות בסמוך לעצב הלסת התחתונה - העצב המעניק את התחושה לשפה התחתונה ולסנטר.
"כולנו מכירים את התחושה הלא נעימה כשהלסת התחתונה וחצי פנים נרדמות מטיפול הרדמה רגיל", מסביר ד"ר ניר פורת, מומחה בכירורגיית פה ולסת. "עכשיו דמיינו שהתחושה הזו פשוט לא עוברת ונשארת לכל החיים".
כדי להעריך את הסיכון מול העצב, מבצעים צילום פנורמי, ואם נראית בו קרבה מסוכנת בין השורשים לתעלת העצב, המטופל נשלח לצילום CT. לפעמים מתברר שהשורשים חובקים את התעלה או נמצאים מתחתיה, ואז עקירה רגילה עלולה לפגוע בעצב באופן בלתי הפיך. "הרבה רופאים מעדיפים לא לגעת במקרים כאלה ומפנים לכירורגים מומחים או לבית חולים. אף אחד לא רוצה שמטופל יחזור אליו ויגיד שאין לו תחושה בחצי פנים".
הפתרון המקובל בעולם הרפואה כבר שנים למקרים אלו הוא עקירה חלקית (קורונקטומיה): מסירים רק את כותרת השן - החלק שגורם לדלקות ולזיהומים - ומשאירים במקום את השורשים הקרובים לעצב. אלא שלדברי ד"ר פורת, לשיטה הזאת היה עד היום מחיר כבד. "חותכים שן חיה ומשאירים בתוך הלסת שורשים עם עצבים חשופים, כך שהמטופלים סובלים מכאבים עזים במשך כחודש", מסביר ד"ר פורת.
הפריצה הכירורגית: טיפול שורש בתוך הניתוח
השינוי הגדול הגיע כשד"ר פורת החליט לקרוא תיגר על הנחת היסוד הזו, הודות לשילוב ייחודי ברקע המקצועי שלו: כשהתקבל בזמנו להתמחות בכירורגיית פה ולסת במרכז הרפואי שיבא, הוא התקבל במקביל גם להתמחות בטיפולי שורש (אנדודונטיה), שילוב נדיר בעולם הרפואה.
"לפני כשנה וחצי אמרתי לעצמי: אם העצב החשוף בשורש הוא זה שגורם לסבל, בוא נטפל בו מראש", הוא משחזר. בטכניקה החדשה שפיתח, מבוצע טיפול שורש ייעודי לשורש הנותר כבר במהלך הפעולה הכירורגית של העקירה החלקית, מה שמנטרל את הכאב מבעוד מועד.
"בעולם הרפואה יש לעיתים הפרדה קשיחה בין התמחויות כירורגיות לבין טיפולי שורש," הוא מחייך. "שילוב של שני התחומים הללו בתוך פרוטוקול ניתוחי אחד הוא מהלך נדיר, אבל התוצאות מדברות בעד עצמן".
את התוצאות מהשטח הוא מתאר בהתלהבות: "לפי הניסיון שלנו במרפאה, הכאבים שאחרי הניתוח בפעולה הזאת ירדו כמעט לאפס. המטופלים כבר לא צריכים ליטול עשרות משככי כאבים ולא סובלים משבועות של סבל. שיתפתי את השיטה עם קולגות בכירורגיית פה ולסת, ואני מקבל מהם את אותו המשוב". כיום מבצעים במרפאה את הפעולה הזו כבשגרה, ומשלבים בה טכניקות כירורגיות נוספות שנועדו למנוע סיבוכים בשלב ההחלמה.
הרדמה מקומית בלבד: כירורגיה שנשענת על אמון
המיומנות הכירורגית והפחתת הכאב הפיזי קשורות במישרין לתפיסת עולמו של ד"ר פורת לגבי ניהול מטופלים - ובפרט כאלה הסובלים מחרדות קשות מפרוצדורות רפואיות. הגישה הזו באה לידי ביטוי בולט באגף הכירורגי החדש שהקים במרפאה. בין היתר ד"ר פורת מטפל שם בילדים ובבני נוער שמופנים במסגרת טיפולי יישור שיניים לצורך עקירות או חשיפות שיניים הכלואות בכל מיני אתרים מורכבים בלסתות כמו תחת האף או בסנטר.
"זה כמעט תמיד טיפול מורכב, גם מבחינה כירורגית וגם מבחינת ניהול החרדה של המטופל", הוא אומר. ובכל זאת, הוא בחר שלא להתקין במרפאה תשתית לגז צחוק או לטשטוש. "אני מאמין שברוב המכריע של המקרים, כשמעניקים מעטפת נכונה של אמון והרדמה מקומית מושלמת, אין צורך בטשטוש או בגז צחוק. המטרה שלנו היא להביא את המטופל למצב שבו הוא מסוגל לעבור פרוטוקול כירורגי בביטחון מלא וברוגע". את הטיפולים הכירורגיים האלה הוא מבצע כמעט מדי יום, בילדים ובבני נוער בני 8 עד 16, בהרדמה מקומית בלבד.
הטראומה שמתחילה בילדות
אנשים רבים מגיעים אל ד"ר פורת, כירורג פה ולסת מומחה, אחרי שנים של הימנעות מטיפולים, עקב חרדות קשות מרופא שיניים. הם מגיעים עם זיהומים, דלקות מורכבות וכאבים, לעתים עם שיניים חסרות ובעיות עצם קשות, רק משום שחוויה רעה אחת מהילדות עדיין רודפת אותם.
"יש דבר אחד שמשותף כמעט לכל המבוגרים שמפחדים מטיפולים פולשניים," מספר ד"ר פורת. "כולם יודעים לספר על חוויה טראומטית, לרוב מתקופת הילדות. עקרו להם שן בכיתה ג', ההרדמה לא הייתה טובה, הרופא צעק, או שההורים כעסו עליהם שהם בוכים". לדבריו, חוויות כאלה מצלקות ונשארות לאורך שנים. הן פועלות כמו כל טראומה, ומייצרות טריגרים שלא תמיד נראים הגיוניים למי שמסתכל מבחוץ.
הטריגרים משתנים מאדם לאדם. "לאחרונה הייתה אצלי מטופלת שעשיתי לה השתלת עצם ושתל. לא הדקירה הפריעה לה ולא הפעולה הכירורגית עצמה, אלא התחושה של האזור הרדום בפה. מטופלים אחרים מרגישים שהם נחנקים מהנוזלים. וכמובן, כולנו חוששים מכאב".
שני תנאים לתחושת ביטחון בכסא הכירורגי
ד"ר פורת מקפיד לא להיגרר אל עולם הפחדים של המטופל, אך גם לא לבטל אותו. לדבריו, מענה לחרדה נשען על שני תנאים שחייבים להתקבל יחד:
אמון בצוות: "כל דבר שמציק למטופל מקבל מענה: הזווית של משענת הראש, התחושה שהנוזלים נשאבים כמו שצריך ואין תחושת מחנק, וכמובן הדבר החשוב מכולם - שהוא לא יחוש כאב. ההרדמה המקומית חייבת להיות מוחלטת".
ביטחון במקצועיות הכירורגית: "צוות חם ומחבק לא יעזור אם העבודה הרפואית לקויה. ומנגד, גם לכירורג הכי מוצלח אין ערך אם הדרך אליו רצופה סבל ותסכול. מטופל חייב להרגיש בטוח גם ביחס האנושי וגם ברמה המקצועית".
איך בונים אמון עם מטופל חרדתי?
אמון, הוא מסביר, נבנה בצעדים קטנים החל משיחת הייעוץ הראשונית: "המטופל צריך להרגיש שמי שיושב מולו כבר ניהל סיטואציות מורכבות כאלה לא פעם ולא פעמיים, שהוא מבין את החששות שלו וניגש ישר לנקודות הרגישות".
הוא אומר את הדברים בקול רם: "אני אומר למטופל: 'לא יהיה בטיפול הזה שום שלב שבו תחוש מצוקה. אני לא אאפשר את זה'". לפעמים הוא מסביר מראש ששלב ההרדמה המקומית ארוך משיעור הפעולה הכירורגית עצמה: "יש מקרים שלוקח לנו עשרים דקות להרדים את האזור בצורה מוחלטת, ובתוך שש דקות נוספות אנחנו מסיימים את העקירה הכירורגית".
ומה לגבי הרעש והרעידות של המכשירים הכירורגיים? לדבריו, המטופל לרוב לא סובל מהרעש עצמו, אלא מכך שהרעש נקשר אצלו לאירוע טראומטי מהעבר. "כשאתה פותר את בעיית הכאב הפיזי, והמטופל יודע שהוא בידיים מקצועיות ובטוחות, אתה מנתק את הקישור בין הגירוי לבין התחושה הנוראית. יש רעידות, יש מים, זה לא תמיד נעים, אבל זה בהחלט משהו שאפשר לעבור בקלות".
כבר בפגישת ההיכרות ד"ר פורת מצהיר בפני המטופלים על שתי מטרות: "המטרה הראשונה היא ביצוע הפרוטוקול הכירורגי לפי הסטנדרטים הרפואיים הגבוהים ביותר. המטרה השנייה היא לספק חוויה מתקנת וטובה. זה קריטי ליכולת של המטופל להמשיך לשמור על בריאות הפה והלסת בעתיד".
הוא מספר על מטופלים שמגיעים אליו עם כאבי תופת. "אנשים שמסתובבים עם זיהומים, דלקות וכאבים כרוניים, שלא הלכו לטיפול כי הם עברו טראומה. הם רוצים לטפל, אבל הם מפחדים. אם הצלחתי להחזיר מטופל למצב שבו הוא מסוגל לעבור טיפול כירורגי ברוגע, אז מעבר לעקירות ולשתלים - החזרתי לו את האמון בצוות הרפואי". לדבריו, הוא מקבל מטופלים "מכל הקשת: את אלה שבאים לפרוצדורה פשוטה, את אלה שהמקרים שלהם מורכבים במיוחד, ואת אלה שנמנעו מטיפול במשך שנים".
ד"ר ניר פורת, DMD, מומחה בכירורגיית פה ולסת, בוגר בית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטת תל אביב. שימש רופא בכיר במחלקה לכירורגיית פה ולסת במרכז הרפואי שיבא, וכיום הוא כירורג פה ולסת עצמאי. מטפל במבוגרים ובילדים, ובהם מטופלים חרדתיים, בתחומי עקירת שיני בינה מורכבות, חשיפה ועקירה של שיניים כלואות, שתלים דנטליים, השתלות עצם והרמת סינוס.
טלפון ישיר למרפאה 053-5556377
* המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי